בן נחמה ושלמה, נולד ביום כ"ב בטבת תרע"ג (1.2.1913) בווארשה, בירת פולין. בעיר זו עברו עליו ימי ילדותו ונעוריו. בהיותו נער בן 12 הצטרף לתנועת "השומר הצעיר", ועם חבריו לתנועה עלה ארצה ב-15.5.1935. מיום עלייתו עד יום מותו היה חבר קיבוץ עמיר. הסתגלותו לחיי הארץ והתערותו בה לא היו קלות, אולם בכוח רצונו התגבר על הקשיים. מטבעו היה עניו, עליז וחברתי, נכון תמיד לעזור לזולת. שמח בחלקו, אוהב שירה ונגינה וריקודים. למרות שהיה גלמוד הגה חיבה לילדים, ואלה הוקירוהו מאוד. היתה לו נטייה מיוחדת למקצועות עיוניים, בייחוד לבלשנות. הוא למד שפות רבות - רוסית, אנגלית, ערבית - והירבה בקריאה. בקיבוץ עבד כנהג. היה פעיל ב"הגנה".

בימי מלחמת-העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי ועבר בשירותו את איטליה, צפון- אפריקה, בלגיה והולנד.

בתקופת מלחמת-העצמאות שירת כנהג בדרכי הגליל. ביום נופלו חזר מנסיעה ארוכה במשאית של הקיבוץ שנהג בה, וכשנודע לו כי דרושה תגבורת לעמדות סביב מנרה, יצא לשם בראש מחלקה ונפל בקרב בהרי הגליל ביום כ"א בתשרי תש"ט (23.10.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות שעל שפת הירדן בקיבוצו עמיר.

קיבוצו הוציא קובץ לזכרו.